סיפור שהיה כך היה:
לפני מספר שבועות, קיבלתי הודעה מחברת ביטוח שלקוחה ותיקה של המשרד העבירה בקשה למינוי סוכן חדש בפוליסות שלה. כלומר, שסוכן אחר יהיה מעתה ממונה על הטיפול בתיק הביטוח שלה.

מאוד הופתעתי נוכח הבקשה, משום ההיכרות המקצועית רבת השנים בינינו, במהלכן הצלחנו לבנות מערכת אמון גבוהה ואף ליווינו את הלקוחה במהלך מספר תביעות, שבסיום הטיפול בהן הביעה הלקוחה שביעות רצון רבה ואף ידעה לפרגן במשלוח פרחים אל משרדינו.

לכן תמהתי על המהלך שבוצע ופניתי אל הלקוחה בבקשה להבין את פשר העניין ולברר היכן שגינו, מכיוון שהיא מבקשת כעת להחליף אותנו ולמנות סוכן אחר בפוליסה במקומנו.

ומה מתברר?
מסתבר שמאותה סוכנות ביטוח, התקשרו אל הלקוחה הוותיקה שלנו ואמרו לה שהשם שלה מופיע ברשימה של בעלי 'כספים אבודים', והציעו לאתר עבורה את אותם הכספים. כאן ניצלו בעצם הלכה למעשה את תום ליבה והסבירו שכחלק מהתהליך, תתבקש לחתום על טפסים – מבלי להזכיר כמובן שבין היתר היא חותמת על טופס המעניק ייפוי כוח לאותו הסוכן לטיפול בפוליסות שעל שמה.

אתם הבנתם את זה חברים? באופן זה מצליחים סוכני ביטוח להגדיל את קהל הלקוחות שלהם – בדרכי מרמה והטעיה ותוך ניצול תום ליבם של אנשים.

מעבר לכל זאת – חשוב להבין שלמעשה 'מציאת הכספים האבודים' היא באמצעות בדיקת מסלקה שאנו עורכים גם ככה בכל שנה, במקרה זה, מכיוון שתיק הביטוח של הלקוחה מטופל דרכינו כבר שנים ארוכות במסלול 'סוכן נאמן לקוח'.

אני מבקש להזכיר, בבקשה לכולכם, נא שמרו על תיק הביטוח שלכם ואל תתפתו להצעות ממוכרנים – גם אם הם מזדהים כחלק מסוכנות ביטוח…